Open main menu

חופש הצילום במרחב הציבורי

This page is a translated version of a page Commons:Freedom of panorama and the translation is 33% complete. Changes to the translation template, respectively the source language can be submitted through Commons:Freedom of panorama and have to be approved by a translation administrator.

Outdated translations are marked like this.
Other languages:
Deutsch • ‎English • ‎Esperanto • ‎eesti • ‎español • ‎français • ‎italiano • ‎magyar • ‎português • ‎svenska • ‎русский • ‎українська • ‎עברית • ‎فارسی • ‎日本語

Shortcut: COM:FOP

Freedom of Panorama in Europe.svg
Freedom of panorama in European countries
   OK, including public interiors
   OK
   OK for buildings only
   Not OK
   Public interiors are OK, but schools, opera buildings, entrance halls of businesses, and museums are not public places for the purpose of Dutch law, while railway stations are.
   Inconclusive or unknown

במרבית מדינות העולם, מוגנות יצירות אמנות, ובהם גם יצירות אדריכליות, ב"זכויות יוצרים" למשך תקופת זמן מסויימות. משמעות הדבר, שאסור ליצור יצירה נגזרת, של יצירות אמנות אלה, היינו אסור לצלם אותן.

מנת ליצור יצירה נגזרת של יצירה מוגנת, יש לקבל רשות של בעל זכויות היוצרים ביצירה. יחד עם זאת בכמה ממדינות האולם, קובע חוק זכויות היוצרים חריג, המתיר צילום של יצירות מסויימות במרחב הציבורי, מבלי שנדרשת רשות מבעל זכויות היוצרים. אפשרות זו מכונה באנגלית: freedom of panorama (FOP), ובגרמנית: Panoramafreiheit.

הכלל המתיר לעיתים תצלום יצירות מוגנות משתנה ממדינה למדינה, ולרוב מתייחס אך ורק ליצירות אמנות המצויות דרך קבע במרחב הציבורי. ישנן מדינות המכילות כלל זה רק על יצירות המצוייות במקומות ציבוריים שאינם בתוך מבנים (היינו במקומות שאינם מקורים), ובמדינות אחרות המאפשרות צילום גם בתוך מבנים ציבוריים. יש מדינות בהם ההיתר מתייחס אך ורק למבנים, יש מדינות המתירות צילום של מבנים ופסלים, ויש מדינות המיתרות צילום כל יצירה המוגנת בזכויות יוצרים (ואף יצירות ספרותיות).

חשוב להדגיש - בכל מדינה ומדינה, ברגע שפגה תקופת זכויות היוצרים, מותר לכל אחד ליצור יצירה נגזרת שלה - היינו לאחר תום זכויות היוצרים מותר לצלם כל יצירה, גם אם אין באותה מדינה חופש לצלם יצירת אמנות במרחב הציבורי.

Contents

המצב המשפטי

מבנים ופסלים כיצירות אמנות

]]File:Collegium Stomatologicum Poznan.jpg|thumb|240px|מבנה ה-קולג'יום סטומטולוג'יקום, שתוכנן על ידי גרז'גורז' סאדווסקי.[[

כל מבנה אדריכלי, וכן כל פסל מוגנים בזכויות יוצרים, מאחר ומדובר ביצירה אמנותית מוגנת. ב סעיף 2-1 לאמנת ברן נקבע במפורש כי הביטוי "יצירות אמנות" כוללות גם "רישומים, ציורים, מבנים אדריכליים, פסלים, תגליפים, תחריטים וליטוגרפיות."

לרוב, חוקי זכויות היוצרים במדינות השונות קובעים במפורש כי פסלים או מבנים מוגנים בזכויות יוצרים.

The owners of buildings should not be assumed to hold the copyright of their buildings. For this reason, in countries without freedom of panorama, Wikimedia Commons requires proof of copyright release from the copyright holder when hosting any images of those buildings. If the owner of a building uploads an image to Commons, presume that they do not own the copyright. Ask them to provide either proof of copyright transfer from the architect to them, or otherwise, ask them to direct the architect to apply a Commons-compatible license to the image.

המצב המשפטי של תמונות

סעיף 9 לאמנת ברן קובע כי:

  1. היוצרים של יצירה ספרותית ואמנותית המוגנים על פי אמנת ברן, יהיו בעלי הזכיות היחידים שיכולים לקבוע מי ישכפל או יצור העתקים של יצירתם.
  2. כל מדינה ומדינה יכולה לקבוע בחקיקה כללים ליצירת העתקים של יצירות במקים מיוחדים, ובלבד שהעתקים אלה לא יפגעו בשימוש הרגל ביצירה, ולא יפגעו בצורה בלתי סבירה בזכויות האמן.
  3. כל הקלטה או תצלום וידאו נחשב העתקה של יצירה לצורך האמנה.

בהתאם לחוקי זכויות היוצרים במדינות השונות - תצלום של מבנה הינו יצירה נגזרת, ולכן יש לקבל את רשות האדריכל או בעל הזכויות לצלם את המבנה, אלא אם החוק הלאומי קובע חריג לעניין תצלום מבנים.

תצלומים של מבנים

תצלום של נוף עירוני יכול להכיל מבנים רבים ואף פסלים, אולם מותר אם מדובר ב"זוטי דברים". השאלה אם מדובר ביצירה עצמאית או בהעתקה (יצירה נגזרת) תלוי בהיקף המבנים המצולמים המוגנים. במצב בו עיקר התמונה הוא תצלום של היצירה המוגנת, מדובר ביצירה נגזרת.

לעיתים חקיקה של מדינה מסויימת תתיר צילום מבנים ואתרים ציבוריים בסעיף מפורש (היינו לא רק במקרים בהם מדובר ב"זוטי דברים").

ברירת דין

השאלה איזה דין (איזו מערכת חוקים) חלה היא שאלה סבוכה, ולעיתים מספר מערכות דינים שונות חלות במקרה מסויים בו זמנית. לרוב יחול הדין של המדינה בה צולמה התמונה, ולעיתים יחול הדין גם במדינה בה ניתן לצפות בתמונה או נעשה בה שימוש. מאחר ואתר ויקישיתוף הינו אתר בינלאומי, עליו לציית לכללי המדינות השונות בהם הוא פועל, מאידך לא ניתן לציית לכללי כל מדינות העולם שכן הכללים סותרים זה את זה והדבר אינו אפשרי. המקובל באתר ויקישיתוף הוא להשמע לדיני המדינה בה צולמה התמונה. יחד עם זאת, כאשר ניתן לצלם מארץ אחת תמונות של ארץ אחרת, נבחר בכלל המקל - ואם לדוגמא בדרום קוריאה אסור לצלם מבנים, אין מניעה להשתמש בתמונות שצולמו מעבר לגבול, כאשר הצלם עמד בצפון קוריאה, בה הדבר מותר.

  • לקריאה נוספת: Infringement in the Internet Age - Primetime for Harmonized Conflict-of-Laws Rules? מאת אניטה ב. פרוהליך, 2008
  • כמו כן שימו לב לעניין אולדנברג: wmf:DMCA Oldenburg (נובמבר 2012) וכן W להחלטת קרן ויקימדיה לבחור בדין האמריקאי ולא בדין המדינה בה צולמה התמונה.

העלאת תמונות של יצירות אמנות במרחב הציבורי לאתר ויקישיתוף

כאשר מעלים תמונה של יצירת אמנות המצוייה דרך קבע במרחב הציבורי, יש לסמן את התמונה בתבנית {{FOP}} המסבירה כי היצירה עדיין מוגנת בזכויות יוצרים אולם מותר לצלמה לפי כללי המדינה. אם לא ניתן ליצור יצירה נגזרת זו על פי חוקי המדינה בה היא צולמה, או אם אותה מדינה מרשה יצירות נגזרות אלה אך ורק לשימושים לא מסחריים, לא ניתן להעלות את התמונה לאתר ויקישיתוף, והתמונה תימחק.

For images of artwork that are covered by Freedom of Panorama in the country where the photo was taken, the {{Not-free-US-FOP}} template can be included to advise reusers that the US (where Commons is hosted) has no Freedom of Panorama provisions for artwork and that the image might not be freely reusable in the US. This template should not be used for images that only show architectural works, which are covered by US Freedom of Panorama provisions.

נקודות שיש לבחון בנושא האפשרות לצילום יצירות אמנות במרחב הציבורי

We will discuss here the case of the German legislation. Here is the content of §59 of the German Copyright Law (Urheberrechtsgesetz, UrhG):

  1. It shall be permissible to reproduce, by painting, drawing, photography or cinematography, works which are permanently located on public ways, streets or places and to distribute and publicly communicate such copies. For works of architecture, this provision shall be applicable only to the external appearance.
  2. Reproductions may not be carried out on a work of architecture.

Quoted from an English translation.

Publishing of reproductions

The article above allows one to reproduce and publish photographs taken in public places. It is understood that this includes publishing the pictures in a commercial way.

Public places

German law allows photographers to take pictures that are visible from publicly accessible places. This includes private ways and parks with common access. However, it does not include railway station buildings or platforms. The picture must be taken from a publicly accessible point. It is not permitted to take a picture of such a building from a private house or from a helicopter.

In other countries, these restrictions are sometimes less stringent. For instance, the Australian, Austrian, British, Mexican, Indian, and United States laws allow taking pictures of publicly accessible interiors.

Permanent vs temporary

The exhibited objects must be exhibited in a permanent way. If a work is presented on a public place temporarily, one may be obliged to get the explicit permission to take its picture.

Whether a work is installed at a public place permanently or not is not a question of absolute time, but a question of what the intention was when the work was placed there. If it was put there with the intention of leaving it in the public place indefinitely or at least for the whole natural lifetime of the work, then it is "permanent".

A sculpture is typically placed with the intent of leaving it for an indefinite time. But if it was clear from the beginning that it would be left there only, say, for three years and then be moved to a museum, then the placement was not "permanent". On the other hand, if a sculpture was placed with the intent of leaving it "open end", but is then removed due to new construction plans some time later, its placement remains "permanent" even if the sculpture is eventually removed.

Even quickly decaying works can thus be "permanent" and therefore be subject to freedom of panorama. Street paintings, ice, sand, or snow sculptures rarely last more than a few days or weeks. If they're left in public space for their natural lifetime, they are considered "permanent" all the same. But if, for instance, an ice sculpture is exhibited only for a few hours and then moved to cold storage, it may not be permanently placed. (See also archived discussion of 09/2013).

Architecture vs sculptures

The German law allows photography of both buildings and sculptures. The situation in the United States is different. See below.

Music, literature etc.

Sometimes, a literary work is a part of a building or sculpture or is presented on a publicly accessible plaque. In most jurisdictions, the literary work has a separate copyright which must be considered separately unless it is an integral part of the building or sculpture. A plaque describing the building or sculpture will not qualify unless the work is in one of the eleven jurisdictions which include an exception for literary works.

Acknowledgment of source

The copyright law usually obliges the photographer to credit the authors of works depicted in his photograph. That usually means that the photographer must provide a description of the depicted objects and the authors thereof. However, the photographer can be exempted from the obligation when the authorship is difficult to deduce. For instance, German copyright law says in §62 that the photographer does not need to credit the author if authorship is not clearly present on the object that is depicted.

The right to modify

The panorama freedom is restricted to taking pictures of the actual objects. Generally, the freedom to modify such pictures is restricted. For example, the German law in §62 forbids any modifications except those technically required by the method of replication.

Further derivative works

A derivative work based on a photograph is most often also a derivative work based on the depicted object. The panorama freedom usually does not include the delegation of the right to authorize the derivative works. The author of a photograph has the right to authorize the derivative work based on the photograph only to the extent that results from the creative element of his work. However, he does not have the right to authorize the derivative work in the extent associated with the original object.

Pictures of public domain objects

Public domain objects are not protected by copyright, so objects of this kind can be freely photographed and the pictures can be published both royalty free and commercially, at least so far as copyright law is concerned (there may be contractual or other restrictions on picture-taking, though, especially on private property). Moreover, pictures of public domain objects can be freely modified and derivative works can be freely developed. For example, old buildings and statues where the architect or artist died more than a certain number of years ago (depending on the country), are in the public domain.

Situation in different countries

This section presents more detailed accounts of the legal status of freedom of panorama in different countries and regions. This is not legal advice, but just for educational purposes.

Map

Summary table

Freedom of panorama (by country)
Country Commercial use Buildings 3D artwork 2D artwork Text Public interiors
אלבניה ?
אלג'יריה [1]
אנגולה [2]
ארגנטינה ?
ארמניה ?
אוסטרליה [3]
אוסטריה
בלגיה ?
ברזיל ?
ברוניי [3] ?
בולגריה
קנדה [3]
סין
צ'כיה ?[4]
דנמרק
פינלנד
צרפת
גאורגיה
גרמניה
הונגריה
הודו [3]
ישראל ?
איטליה
יפן ?
מלזיה
מקסיקו ?[5] ?[6] [7]
ניו זילנד [3]
נורווגיה
פולין ?
פורטוגל [2]
סינגפור [3]
ספרד ?
שוודיה [8]
שווייץ ?
רוסיה ?
הממלכה המאוחדת [3]
ארצות הברית
Notes
  1. With the exception of museums and art galleries.
  2. a b Limited to locais/lugares públicos (public locations)
  3. a b c d e f g "Works of artistic craftsmanship" are OK, "graphic works" are not – see United Kingdom section for commentary.
  4. Limited to verejná prostranství (public spaces), the listed examples do not include interiors but they are not excluded explicitly.
  5. The Mexican law only mentions that artists don't receive payment and doesn't explain if use for commercial purposes is possible. It is supposed that it's possible.
  6. The Mexican law doesn't have a position on this use.
  7. Due to the Mexican law not mentioning what public means, it's supposed that it's also possible.
  8. Does not include artworks.


The following countries have no freedom of panorama (or freedom of panorama limited to non-commercial uses only):
אפגניסטן, אנדורה, אזרבייג'ן, בחריין, בלארוס, בוסניה והרצגובינה, בולגריה, בורקינה פאסו, קמבודיה, קמרון, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קוסטה ריקה, אסטוניה, אתיופיה, צרפת, גמביה, גאורגיה, יוון, איסלנד, אינדונזיה, איראן, עיראק, איטליה, חוף השנהב, ירדן, קזחסטן, קוסובו, קירגיזסטן, לטביה, לאוס, לבנון, לוב, ליטא, לוקסמבורג, מדגסקר, מאלי, מונגוליה, מונטנגרו, מרוקו, מוזמביק, נמיביה, נפאל, עומאן, הפיליפינים, קטר, רומניה, ערב הסעודית, סנגל, סלובניה, דרום אפריקה, קוריאה הדרומית, סרי לנקה, סודאן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, אוקראינה, איחוד האמירויות הערביות, אוזבקיסטן, קריית הוותיקן, זמביה

Consolidated rules

Click on the links to the right to see consolidated freedom of panorama rules for all countries in each broad region. The lists include countries for which rules have yet to be defined.

Shortcuts

The shortcuts below lead to sections giving freedom of panorama rules for each country, where available. If no freedom of panorama rules have been defined for a country, the shortcut leads to the page giving copyright rules for the country.

See also

Bibliography

  • Vogel. In: Gerhard Schricker (Hrsg.): Urheberrecht. Kommentar. 2. Auflage. Beck, München 1999, ISBN 3-406-37004-7
  • Dreier. In: Thomas Dreier/Gernot Schulze: Urheberrechtsgesetz. 2. Auflage. München: Beck 2006 ISBN 340654195X
  • Cornelie von Gierke: Die Freiheit des Straßenbildes (§59 UrhG). In: Hans-Jürgen Ahrens (Hrsg.): Festschrift für Willi Erdmann. Zum 65. Geburtstag. Heymann, Köln u.a. 2002, S. 103-115, ISBN 3-452-25191-8

External links

Notes

Some citation text may not have been transcluded